ארבע מדרגות הפרידו בין הרחובות הסואנים של ירושלים הבירה לבין המרתף הקטן והמקומט של בורשטיין.

כאן זה 'הקרצ'מע של בורשטיין', פינת הווה השייכת לעבר – לעיירה היהודית של לפני 200 שנה. כאן בפנים שומעים בבירור את צעדי העגלון ומריחים את הריח הקסום של תנור העצים.

ימים ספורים לפני חג הפורים, חג השמחה והניגון, יצאתי למסע בעקבות השמחה והניגון היהודי יחד עם איש הכליזמר אברום לייב בורשטיין שגם בשנת 2016 לא מרפה מאחיזתו בתרבות הכליזמר, תרבות שלדבריו של בורשטיין היא החיים בעצמם.

"מה אתה חושב על 'המוסיקה החסידית' של ימינו?", שאלתי את בורשטיין שבדיוק הגיח מחדר אחורי כשבידו כוס תה מהבילה, "פני הדור כפני המוסיקה", הוא משיב לי כאילו הקריא מתוך טקסט משורטט.

"המוסיקה החסידית של ימינו היא רדודה ואין בה שום עומק רגשי ורעיוני, ובדיוק לכן עולים במהירות 'שלאגרים' שנעלמים באותה מהירות, מים מלוחים לא מרווים, לעומת מנגינות שהולחנו בדור הקודם ובדורות הקודמים, כמו ניגוני – קרלין, ברסלב, חב"ד, נובהרדוק, מודזיץ, באבוב, שהן מנגינות מורכבות כמו סוגיה למדנית בגמרא שאתה מתחיל במקום אחד ומסיים במקום אחר, וכל אחד יכול לבטא בהן את רגשותיו באופן אישי, אם זה בשברון לב או שמחה ותקווה או אם זה בכלל בתחושת סיפור חיים", אומר בורשטיין.

"האם לדעתך חלה הדרדרות במוזיקה החסידית, או שמלכתחילה זה היה המצב?", אני מקשה, "בוודאי", עונה לי בורשטיין, "בעיקר בצורת הביצוע, וזה בגלל שמביאים את המקצבים מהכושים ואחר כך מבצעים אותם עם כלי המשחית שנקרא 'אורגן', ומפציצים בווליום אדיר שמענה את הנפש, וכל זה בגלל הצורך הנפשי לחפות על היעדר התוכן, וכמו איפור כבד מאוד על פנים מכוערות".

אחד הזמרים שמכניס סגנונות מבחוץ למוזיקה החסידית הוא ליפא שמלצר, אבל גם הוא טוען בלהט שעוד הרבה לפניו הכניסו מקצבים מהגויים אל תוך המוזיקה החסידית כמו מרדכי בן דוד.

"ליפא צודק לחלוטין, הזמרים המפורסמים שהתחילו עם מנגינות כשרות מסורתיות עברו לייפות אותן בעיטורים נכריים ולאט לאט הפכו את שירתם לנכרית עם מילים מהמקורות שלנו, ואחריהם הגיעו הזמרים העכשוויים שדרדרו לתהום את המוסיקה החסידית החרדית".

יש זמר חסידי כיום שאתה כן מתחבר אליו? "ירמיה דמן".

רגע, הכליזמר לא מגיע מהגויים? "כליזמר זה כל מנגינה ושיר רגש מבית מדרש העיירה בגולה, אם זה חסידי או עממי, יש מעט מנגינות שהביאו מהגויים, כמובן מהצד הרגשי היפה ולא הפרוע, אבל יותר ממה שהובא מהם, הגויים לקחו מהיהודים, כמו בסעודה שלישית במודזיץ – האמנים הגויים היו מקשיבים ורושמים את הניגונים בתווים ומבצעים אותם אחר כך בתיאטרון".

יש עתיד אמתי לכליזמר? "לא רק שיש עתיד אלא יש גם הווה משובח, וכמובן שצריך לעבוד הרבה, אבל יגעתי ומצאתי. קח את האירועים של האדמו"ר מסאטמר שהגיע לארץ לפני שבוע, שנים מאמני הקרצ'מע שלנו ניגנו אצלו, נתן אטינגר ניגן בחופה בקלרינט, והשני – נגן הכליזמר המפורסם נחמן צוקר שניגן במירון במוצ"ש בהדלקה הרבתית מול אלפי החסידים".

בורשטיין מוסיף, "גם נגני הכליזמר חיליק פרנק, אברום בלטי ושימי ויצהנדלר הגיעו אלי בגיל צעיר מאוד, התאמנו איתי וקבלו בעיקר את ההכוונה איך "להקשיב" למוסיקה העתיקה, ואיך "להביע" את עומק הניגון מעבר למקצועיות שצריכה עמל, חזרות ואימונים".

"לכן", מסביר בורשטיין, "פעם היה עומד צלם אחד ומצלם את הקהל שרוקד, אבל היום הקהל מחזיק טלפונים ניידים ומצלם את היחיד שרוקד…. וזה בגלל שכלי נגינה חשמליים עם מקצבים של כושים לא יכולים להטעין את הנפש היהודית ולגרום לאדם שמאזין להרים את רגליו בשמחה, גם אם יכפו את זה עליו בווליום מחריש אוזניים".

הופעת בעולם, איך הגויים הגיבו לניגוני הכליזמר? "יש לנו כמה פעמים בשנה מופעים באירופה, ובצורה יחידנית האמנים מוזמנים במשך כל השנה בעולם תמידין כסדרן וגם אצל הגויים – שיודעים לזהות מרחוק את הנימה העמוקה שיש במנגינת איכות. פעם אמרתי, 'אם היהודים לא רוצים את התורה, אתננה לגויים'".

עוד הוא מספר, "יש להקות שבאות אלינו משוודיה, צרפת, הולנד וגרמניה, הן באות מדי פעם ומתארחות אצלנו וזאת בכדי ללמוד ממקור ראשון את הליכות הניגון היהודי, וכשאנו באים לארצותיהם אנו מתקבלים על ידיהם בכבוד רב".

ולא רק הופעות בחו"ל, הכליזמרים של בורשטיין מככבים בכלי התקשורת הגדולים בעולם. "רק לפני חודשים הגיעו מה-CNN לצלם אותנו עבור סדרה על יהדות שהם עורכים, ומכל הלהקות והאמנים "העכשוויים" כביכול – הם ידעו להבחין באמנים שלנו ולראות שהם 'הדבר האמיתי' שיוביל וילווה את הסדרה שלהם בניגון ובריקודי מסורת".

בחו"ל יש הכרה בכם, מה קורה כאן בארץ, האם נותנים לכם במה ראויה או שמצרים את צעדיכם? "לצערי ב'חלונות הגבוהים' לא כולם הפנימו עדיין שיש כאן מהפכה חשובה בכיוון של המוסיקה היהודית העתיקה, אבל זה החל לחלחל, לדוגמא, ב'פסטיבל צלילים' בירושלים הזמינו אותנו כבר פעם שניה ברציפות והופענו על הבמה המרכזית ברובע היהודי, כמו"כ גם בחידון התנ"ך העולמי ששודר חי לכל קהילות ישראל בגולה, הופענו יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שמשרד החינוך הטיל עלי את כל ניהול הנגינה הריקוד והמשחק באירוע".

בישראל קיימים כמה פסטיבלים של כליזמר, בצפת, בירושלים וברעננה, אולם משום מה ישנה תחושה שגם שם כבר אין את האותנטיות של המוזיקה העתיקה, מה דעתך?

"הייתי ב1992 ממייסדי הפסטיבל בצפת, הבאתי לשם אוטובוס עם נגנים, ביניהם גרשון קלצקין, שמואל ניימן והרב שמואל שטרן ועוד. אך לצערי במשך השנים זה הדרדר באופן נורא, וזה נהפך לפסטיבל הכול למעט כליזמרים, מוסיקה יהודית אלטרנטיבית וחסידית רועשת שאין בינה לבין כליזמר ולא כלום".

"גם ברעננה הופעתי לפני 15 שנה והבאתי לשם את חיליק פרנק גיסי להופיע לראשונה מול קהל של רבבה, היה זה כמה שנים אחרי שהוצאתי איתו את האלבום "בין החומות" שכל קלרינסט מכיר בעל פה כחלק מהכרת הקלרינט והכליזמר, אבל לפני כמה שנים החלטנו שהיות וירושלים מבורכת בלפחות 50 אמני כליזמר מקצועיים שמתגוררים בה, אי לכך – ירושלים היא בירת הכליזמרים, ולכן ייסדתי את פסטיבל הכליזמרים בירושלים בשנת 2008 והשנה הוא עומד להתקיים זו הפעם החמישית עם  תמיכה של העירייה ובניהולו של האמן חנן בר סלע".

נו, הווה יש, מה החלום שלך לעתיד?

"להיכנס לאירועים יהודיים: חרדים, חסידיים, דתיים וחילוניים ולשמוע את הבעות הניגון הישן והטוב, ניגוני שמחה וניגוני דביקות עם ריקודי מסורת הולמים, בכלי נגינה מלבבים כמו קלרינט, כינור אקורדיון, גיטרה קלאסית וכיוצא, אני רוצה לצאת מאירוע לאחר שהטענתי את הנפש שלי ולא לאחר שרוקנתי את הרוחניות שלי בגלל המוזיקה, בבחינת: "כל רוחו יוציא כסיל" וכפי שרבי נחמן ביטא את הנגנים הסכלים".